תנאים סוציאליים

בפסק דין ראשוני, הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את בני הזוג, אברהים ובאסמה גולאני , ( תפ"ח 13646-11-10, מ"י נ' גולאני), בעבירה של " החזקת אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה".

בית הדין הארצי לעבודה, בע"ע 154-10 קלרה שניידר נגד ניצנים אבטחה בע"מ מתאריך 03/05/11, דן בערעור שהוגש על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה תביעת עובדת כנגד מעבידה. בית הדין הארצי לעבודה, דן, בין יתר הסוגיות, בשאלת זכאות עובדת לפיצויים בגין הפרת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב – 2002.

חרף מאמצי הרשויות, בתי עסק רבים, ובעיקר מסעדות, מפעלים ומושבים, ממשיכים להעסיק עובדים זרים. בכדי להלחם בתופעה זו מטילה המדינה קנס מנהלי על בתי עסק שמעסיקים עובדים זרים שלא כדין, ובתנאים שאינם הולמים.

לא אחת נוהגים מעסיקים במשק לאורו של מנהג קלוקל, ולפיו, היות ואינם חפצים לשלם לעובדיהם את זכויותיהם הסוציאליות, הם מחתימים אותם על "הסכם" ולפיו "אין מתקיימים יחסי עובד מעביד", ומשלמים להם סכום חודשי בלא כל זכויות סוציאליות, ובלא תלוש משכורת, וזאת כנגד חשבונית מס אשר העובד מתבקש להנפיק למעביד. בתי הדין לעבודה נוהגים לתקוף חדשות לבקרים נוהג קלוקל זה, והם קבעו את "מבחן ההשתלבות" ולפיו מקום בו עובד משתלב במקום העבודה, כפוף לנהליו ומעסיקיו, אינו משתמש בציוד אישי שלו ואינו מספק את השירות דרך עסק שבבעלותו, הרי ש"נותן השירותים" יחשב כעובד לכל דבר ועניין, על אף שאינו מקבל תלוש משכורת.

חברת 'בזק' פותחת קורס הכשרה למוקדנים במוקדים השונים, ומזמנת מועמדים למבחני התאמה. לאחר שאחד המועמדים נמצא מתאים לעבודה, הוא מדווח כי יש לו ליקוי שמיעתי אשר אינו מפריע לו בחיי היום יום, שכן הוא מרכיב מכשיר שמיעה. האם חברת 'בזק' רשאית שלא לקבלו לעבודה עקב ליקוי השמיעה, או שמא, להתנות את קבלתו לעבודה בתנאים מסוימים?

חייל משוחרר עובד לאחר שחרורו מן הצבא בתעשייה הצבאית, אולם עבודתו מתבצעת על אדמת טורקיה,בשדרוג טנקים. בתום חצי שנת עבודה הוא מגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לקבלת מענק עבודה מועדפת. בקשתו נדחית מן הטעם שעבודתו – הגם שהייתה בתחום התעשייה בהתאם לסעיף 174(8) לחוק הביטוח הלאומי – בוצעה מחוץ לגבולות ישראל, ולשיטת המוסד לביטוח לאומי "לא תרמה למשק הישראלי" ועל כן אינה עבודה מועדפת. האמנם חייל משוחרר אשר עבד בתעשייה הצבאית, אולם על אדמת טורקיה, אינו זכאי למענק עבודה מועדפת?

בשנים האחרונות, מתוך הכרה בחשיבות שילובם בתעסוקה של אנשים בעלי מוגבלות, חוקקה הכנסת מספר דברי חקיקה וכן תוקנו תקנות שונות שנועדו לקדם את הנושא. כך, נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, שבו נקבעו הוראות שונות הנוגעות לשיקומם של בעלי מוגבלות ולשילובם בתעסוקה, וכן נחקק חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), תשס"ז-2007, ותוקנו תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), תשס"ב-2002.

על מנת להשיב על השאלה שבנדון, יש צורך להבחין בין עובד חודשי ובין עובד שעתי ויומי. עובד חודשי זכאי לדמי חגים מתחילת עבודתו. משמעות הדבר היא, שהעובד זכאי למשכורתו המלאה, מבלי שינוכו ממנה הימים, שבהם נעדר בשל החגים.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בתביעתו של עובד כנגד מעסיקתו לשעבר - חברת אבטחה מבצעית, בין היתר, לחיוב המעסיקה לשלם לו פיצוי בשל הפרת הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 (להלן- חוק הזכות לעבודה בישיבה) בסך כולל של 20,000 ₪ לפי סעיף 4(ב)(1) לחוק.

זכויותיהם של פורשי משטרת ישראל מעוגנות בחוק שירות המדינה (גמלאות) תש"ל-1970 ובפקודת המשטרה. ככלל, שוטר שאושרה פרישתו לגמלאות, זכאי למספר הטבות וכדלקמן:

בפסק הדין ד"מ 5732/06 ( אביי טשגר נ' עיריית בית שמש ואח' ( אזורי לעבודה י-ם), שניתן ביום 12.6.08) נקבע, כי שילובו של המועסק בפרויקט, בד בבד עם המשך תשלום גמלת הבטחת הכנסה, נעשה בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, אשר לפיו נשמרת הזכות לגמלת הבטחת הכנסה לעובד או לאדם המצוי בהכשרה, לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח ממשלתי או בפיקוח המוסד לביטוח הלאומי.

מנהל בכיר בבנק פורש מעבודתו ומקבל תנאי פרישה משופרים, לאחר משא ומתן דקדקני עם הבנק. הבנק מחתים אותו על הסכם ולפיו כתב סילוק זה הינו סופי, וכי אין לו יותר תביעות, וכל תביעה שתוגש בנדון תמחק על הסף. האם יוכל המנהל הבכיר לפנות לערכאות בטענה כי ההסכם מרע איתו? שאלה זו נדונה בע"ע 163/05 בנק דיסקונט לישראל נ' ששון מרון (ניתן ביום: 11.7.06).

בפסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה, ע"ע 90/08 טל איסקוב נ' מדינת ישראל, קובע בית הדין עקרונות מנחים בנוגע למעקב וחדירה של מעסיק לתיבת הדואר האלקטרוני של עובדו. בפסה"ד, המשתרע על כ-70 עמודים, מונה תחילה בית הדין 3 הנחות מוצא כדלקמן:

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בפסק דין בעניין ת"פ 410/06 מדינת ישראל נ' הדר בטחון ושמירה 2002 בע"מ ואח', הרשיע מנהל חברת שמירה, באי תשלום שכר מינימום לעובדיו במשך 4 חודשים, וגזר עליו עבודות שירות וקנס בסך של 50,000 ₪.

מקומות עבודה רבים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, מציעים לאחרונה לעובדיהם הותיקים הסדרי פרישה מרצון. הסדרים אלו נועדו להביא לפרישה מרצון של העובד טרם הגיעו לגיל פרישה, וזאת עקב התייעלות של מקום העבודה או צמצומים בכוח האדם. האינטרס של העובדים במקרים אלו, הוא יציאה מוקדמת לגמלאות תוך שמירה על הזכויות הסוציאליות וחשוב מכל- קבלת הפנסיה ופיצויי הפרישה במלואם

כבוד השופטת חנה בן יוסף מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבעה בתיק דמ"ש 3565/07 ( בעניין חיילו פלגו ואח' נ' אופק מ.ב. חברה לניהול ואחזקה בע"מ, דמ"ש 3566/07 גדיף פיטפיט נ' אופק מ.ב. לניהול ) כי העובדות זכאיות, עקב עבודתן ברצף באותו מקום עבודה, כי זכויותיהן בגין כל תקופת העבודה, הן אצל המעסיק הקודם והן אצל המעסיקה עד לפיטוריהן על ידה, ישולמו על ידי המעסיקה, שהיא המעסיקה האחרונה שפיטרה אותן

במקומות עבודה רבים, דורשים המעסיקים מהמועמדים להמציא "תעודת יושר", כתנאי להעסקת המועמדים. המועמד נדרש לגשת למשטרה, להוציא תדפיס פלילי, ולהציגו בפני המעסיק. מדובר בנורמה פסולה, שגם אסורה על פי החוק. ולמרות זאת, הרבה אנשים נעתרו לרצון המעסיק, רק מתוך תקווה שתעודת היושר תסייע להם להשיג את העבודה.

חוק שכר המינימום נחקק בשנת 1987, במטרה להגן על העובדים, בעיקר המוחלשים מביניהם, ועל האינטרס הציבורי. שכר המינימום עומד כיום על 3,850.18 ש"ח לחודש או 47.5% מן השכר הממוצע במשק, ועם זאת, באם השכר הממוצע במשק יורד, שכר המינימום עדיין מתעדכן כלפי מעלה

המקרה נדון בפס"ד דמ 6762/08 ניקול דרי נ' חברת מוסדות חינוך ותרבות הרצליה התובעים, תושבי הרצליה, עובדי מתנ"ס המופעל ע"י הנתבעת, הגישו תביעה לתשלום החזר הוצאות נסיעה. לטענתם, גרים הם במרחק העולה על 500 מטר ממקום עבודתם, ולא קיימת כל אפשרות להגיע באמצעות תחבורה ציבורית.

עובד תובע חברה שבה עבד בגין פגיעה בזכויותיו הסוציאליות. האם בנוסף, יוכל הוא לתבוע את מנהל החברה, אשר העסיק אותו ישירות ובסופו של יום פיטר אותו שלא כדין?

האם עובד אשר חותם על "כתב ויתור" המתייחס לשעות הנוספות, זכאי לתבוע את המעביד לתשלום שעות נוספות למרות חתימתו?