מהו 'עניין לציבור' הנדרש בהגנת 'אמת בפרסום'?
רבות נכתב כבר על סוגיית לשון הרע כלפי אישי ציבור, ועל האינטרסים החברתיים והציבוריים המעוגנים במתן אפשרות להתבטא בחופשיות כלפי אישי ציבור. היות אדם איש ציבור חושפת אותו לסכנה מוגברת ללשון הרע לא רק משום שהמפרסם חוסה בצל הגנת הבעת הדעה (סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965), אלא אף משום שמקום בו פורסמו עליו דברי אמת העולים כדי לשון הרע, לרוב יקבע בית המשפט כי דברים אלו מוגנים כי יש בהם "עניין לציבור"
למאמר המלא...
טענות הגנה מפני תביעת לשון הרע
לא בכל מקרה בו פלוני חושב כי דיבתו הוצאה לרעה, ניתן להגיש תביעת לשון הרע כנגד המפרסם.
לו היה הדבר אפשרי, בתי המשפט היו מוצפים בתביעות מעין אלו. בנוסף על כן, קיימים אינטרסים ציבוריים שאנחנו כחברה רוצים להגן עליהם, ולכן מונעים הגשת תביעת לשון הרע במקרים מסויימים במסגרתם נעשה הפרסום.
למאמר המלא...
מכתב זועם של מרואיין לעיתון אינו מהווה "לשון הרע"
רבות דובר בפסיקה על לשון הרע של עיתונאי כלפי מרואיין, אך טרם נדונה בפסיקה שאלת לשון הרע של מרואיין כלפי העיתונאי. עיתונאי כותב כתבה אשר מציגה את המרואיין כגזען. המרואיין, בתגובה, כותב לו מכתב זועם במסגרתו הוא מעמידו על הסילופים שבכתבה, מציג את גרסתו, ואת דבריו כפי שלשיטתו נמסרו לעיתונאי, ומביע זעמו על כוונתו הרע של העיתונאי. הוא מכתב מספר גורמים. האם עומדת לעיתונאי עילת תביעה בלשון הרע כלפי המרואיין אשר פנה אליו במכתב זועם? שאלה זו נדונה בתא (ב"ש) 2442-05 ד"ר מוטי בריל נ' דניאל בן סימון (ניתן ביום: 18.11.10).
למאמר המלא...
לשון הרע על עו"ד במבחן הבריות- חוג לקוחותיו העכשוויים והפוטנציאלים
לא אחת נדונה בפסיקה סוגית "לשון הרע במבחן הבריות". הפסיקה קבעה כי המבחן להיותו של ביטוי בגדר "לשון הרע" הינו "מבחן הקורא הסביר", הוא "מבחן הבריות", כאשר אין נפקא מינה אם נמען הפרסום נפגע באופן סובייקטיבי (ראה: ע"א 1104/00 אפל נ. חסון, פד"י נ"ו (2)607, 617), והמבחן האובייקטיבי הוא זה שקובע, כלומר יש לבדוק כיצד הדברים נתפסים בעיני סביבתו הקרובה של הנמען
למאמר המלא...
חסינות עובד ציבור בנזיקין מפני תביעות בלשון הרע
סעיף 7א לפקודת הנזיקין מקנה לעובדי ציבור חסינות בנזיקין:
"7א. (א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור
למאמר המלא...
מהי הגנת "אמת בפרסום"?
אדם שנתבע מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, יכול להתגונן בשלושה סוגי טענות: טענת חסינות, המעוגנת בסעיף 13 לחוק, טענת "אמת דיברתי" המעוגנת בסעיף 14 לחוק, וטענת תום הלב, המעוגנת בסעיף 15 לחוק, כאשר סעיפים 16 ו-17 לחוק מסייעים לבית המשפט לפסוק אם הדברים נאמרו בתום לב, אם לאו.
למאמר המלא...
האם ניתן לחשוף זהותו של משמיץ באינטרנט?
עובדות המקרה
המבקש הוא עיתונאי, המועסק ב"ידיעות אחרונות". באתר האינטרנט של המשיבה פורסמו שלוש תגוביות (talk-back), שלטענת המבקש פוגעות בשמו הטוב.
המבקש אשר נפגע מהתגובות באתר האינטרנט, ביקש מבימ"ש לכפות על המשיבה, זיהוי המגיבים (טוקבקיסטים).
למאמר המלא...